שחזור שד –

לאחר כריתת שד ניתן לבצע שיחזור שד מיידי על ידי שתן סיליקון או על ידי רקמת גוף המועברת ממקום אחר בגוף. במקרה של שחזור עם שתל סיליקון נהוג למקם את השתל בחלקו מתחת לשריר החזה (פקטורליס)  ולתמוך בשתל על ידי יריעה העשוייה חומר ביולוגי (אלודרם).

כריתת בלוטת הזקיף (sentinel lymph node biopsy) – הימצאות או העדר גרורות בבלוטות הלימפה הנו נתון חשוב ביותר בקביעת הפרוגנוזה והטיפול.  גם אם הבירור הטרום-ניתוחי אינו מעיד על המצאות בלוטות נגועות בסרטן אנו יודעים כי בקרב חלק מהנשים בלוטות הלימפה אכן מעורבות. מסיבה זו, מבצעים בזמן הניתוח לכריתת הגידול מהשד גם דגימה של בלוטת הלימפה הנקראת "בלוטת הזקיף". ידוע כי בלוטה זו משקפת את מעורבות הבלוטות האחרות באקסילה וניתן להסתפק בכריתתה בלבד (ובכך להמנע מכריתת כלל בלוטות הלימפה בבית השחי – דבר הטומן בחובו סיבוכים אפשריים).
לצורך זיהוי בלוטת הזקיף מבוצע סימון הבלוטה ביום הניתוח על ידי הזרקת חומר רדיואקטיוי  (מיפוי טכנציום) והזרקת צבע מיוחד (patent blue) לשד. בזמן הניתוח, המנתח ממקם את הבלוטה בעזרת מונה גייגר והצבע הכחול ומבצע את הכריתה בחתך נפרד בבית השחי.

דיסקציה של הבלוטות האקסילריות (axillary lymph node dissection) –
כאשר ישנן בלוטות לימפה מעורבות בגידול (על פי בדיקה ידנית או לפי ביופסיה) לא ניתן להסתפק בכריתת בלוטת הזקיף אלא יש צורך בכריתת רוב בלוטות הלימפה מהאקסילה.
ניתוח זה מעט נרחב יותר ולעתים מופעים סיבוכים כגון:

• לימפאדמה (פגיעה בניקוז הלימפטי של הזרוע המתבטאת בנפיחות הזרוע).
• פגיעה עצבית המתבטאת בהפרעה תחושתית או מוטורית
• הצטברות נוזלים באזור הניתוח או הופעת זיהום