רוב הממאירויות התוך-בטניות שולחות גרורות באחת משלש דרכים: דרך מערכת הדם, מערכת הלימפה או פיזור ישיר לחלל הצפק (פריטונאום). פיזור ישיר לחלל הצפק מוכר במחלות כגון סרטן התוספתן, מעי גס, שחלה, קיבה ולבלב ומעיד על מחלה מתקדמת. היכולת של כימותרפיה הניתנת דרך הוריד למגר גרורות על פני הצפק מוגבלת ביותר שכן גרורות אלו אינן מוזנות על ידי אספקת דם עשירה כמו גרורות בכבד או בריאות.
לפני יותר משלושים שנים פותחה שיטה לטיפול בגרורות בחלל הצפק הנקראת:
Cytoreductive surgery (CRS) and HIPEC (hyper-thermic intraperitoneal chemotherapy)
ובקיצור "הייפק". השיטה פותחה במקור עבור שתי מחלות יחסית נדירות: סרטן התוספתן ומזותליומה ביטנית וחוללה מהפך בטיפול בחולים אלו. מזה למעלה מעשור מיושמת השיטה לטיפול במחלות נוספות, שכיחות יותר, כגון סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה וסרטן השחלה.
בניתוח הייפק מבוצעת כריתה של כל הגרורות מחלל הבטן. זהו תהליך ארוך ומורכב ולעתים נדרש לכרות איברי בטן שונים המעורבים בגידול. לאחר שלב זה מבוצעת שטיפה של חלל הבטן עם כימותרפיה למשך כשעה עד שעה וחצי בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס. מטרת פרוצדורה זו היא להשמיד את אותם תאי סרטן הנמצאים בחלל הבטן אך שאינם נראים לעין (מחלה מיקרוסקופית). חימום הכימותרפיה מגביר את יעילותה בהשמדת תאי הסרטן. לאחר זאת, מתבצעת סגירה של הבטן והמטופל מתעורר ומועבר להתאוששות. משך ניתוח ממוצע הינו כ- 8 עד 10 שעות.
בניגוד לטיפול כימותרפי תוך-ורידי, המינון של כימותרפיה הניתנת ישירות לחלל הבטן גבוה עד פי 20 מהמינון הורידי. השילוב של כריתת הגידול מחלל הבטן ומיד לאחריו, תוך כדי הניתוח, מתן כימותרפיה מחוממת, הוא הדרך המוצלחת ביותר כיום להתמודד עם גרורות בחלל הצפק.
לאחר הניתוח החולה ממשיך במעקב אצל הכירורג והאונקולוג ולעיתים אין צורך בטיפול כימותרפי נוסף.
לצד התועלת הפוטנציאלית שהניתוח מציע באיכות החיים ובשיפור תוחלת החיים יש לזכור כי בשל מורכבות הניתוח והיקפו עלולים להופיע סיבוכים. על מנת לצמצם זאת ככל האפשר, ההערכה הטרום-ניתוחית והניתוח עצמו מתבצעים על ידי צוות מיומן ובקיא בפרוצדורה ייחודית זו.